#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 1 'מעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקיבלה אחת מהן ע&quot;י כולן ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות' אמר רב ש&quot;מ ממתניתין ד' ונקט בידיה ג' מה הם?	"המקדש בפירות שביעית מקודשת (ולא אמרינן לאו ממוניה הוא, א&quot;נ לא אמרינן לאכלה אמר רחמנא ולא לדבר אחר &lt;רש&quot;י&gt;).<p dir=""rtl"">המקדש בגזל אינה מקודשת אפ' גזל דידה דדוקא מפני שהיה שביעית היו מקודשות [וה&quot;מ דלא שדיך אבל שדיך בגזל דידה מקודשת בגזל דעלמא אינה מקודשת].</p><p dir=""rtl"">אשה נעשית שליח לחברתה אפ' במקום שנעשית לה צרה.</p><p dir=""rtl"">קידושין שאין מסורים לביאה, ואת זה לא נקט בידיה דמספקיה ליה אם כאביי דאמר הוו קידושין, או כרבא דאמר דלא הוו.</p>"	קידושין נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: 1 המקדש בגזל, אריס שקידש בבצלים שנטל מבעה&quot;ב, א&quot;ל כלך אצל יפות, האם הוו קידושין ומדוע?	"סתם מקדש בגזל של אחרים רב ור' יוחנן אמרו שאינה מקודשת שאין זה ברשותו, לדעת ר&quot;ש דסתם גזלה יאוש בעלים מקודשת אבל אמר רבא לית דחש להא דר&quot;ש.<p dir=""rtl"">בגזל דידה - אם שדיך מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת.</p><p dir=""rtl"">אריס שנטל בצלים - בסתם ודאי אינה מקודשת שלא מחלו לו על זה, אבל אם נטל כישא דירקא מקודשת, שאומר לבעה&quot;ב שיטול כנגד זה כישא אחר.</p><p dir=""rtl"">אמר לו בעה&quot;ב כלך אצל יפות - אינה מקודשת, דלא אמרינן כלך אצל יפות גילוי מילתא אלא לענין תרומה, אבל כאן משום כיסופא הוא דעבד ואינה מקודשת.</p>"	קידושין נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: 2 המקדש בחלקו בקדשי קדשים וקדשים קלים האם מקודשת ומדוע?	"בתחילה נחלקו ר' יהודה אומר מקודשת ור' יוסי אומר אינה מקודשת ואף לריה&quot;ג שאמר קדשים קלים ממון בעלים, ה&quot;מ קודם שקרבו אבל אחר שקרבו משולחן גבוה קזכו. <p dir=""rtl"">אמר ר' יוחנן נמנו וגמרו שאינה מקודשת, ורב אמר עדין היא מחלוקת, אמר אביי כוותיה דר&quot;י מסתבר שמבואר בתורת כהנים שאין לחלוק קדשים כנגד קדשים, וסתם ספרא ר&quot;י, ש&quot;מ שסבר שאין זה ממונו. רבא רצה לומר שיש תניא כרב 'הצנועים מושכים את ידיהם והגרגרים חולקים' ואינו מוכח, דא&quot;ל חוטפין, כדקתני סיפא. </p><p dir=""rtl"">אר' יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו &quot;וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש&quot; ר' יהודה אמר &quot;לך&quot; לכך צרכך, ור' יוסי אמר כ&quot;אש&quot; מה אש לאכילה אף לך לאכילה.</p>"	קידושין נב:		
